סיפור הלידה שלי מתחיל בחודש תשיעי
שבוע 36, הבטן גדולה וכבדה
הקצב שלי משתנה ואני מתחילה להתארגן להרחבת המשפחה - לקנן.
קונה, מנקה, מארגנת, מסדרת
עובדת, עובדת, עובדת
מכינה את העסק ל״חופשת הלידה״
ואז זה מתחיל ... כמו שרשרת
אריאלי חוטף סטרפטוקוק- ואנחנו עוברים כמה ימים טובים של חום גבוה מאוד וכאבי גרון
מחלים
חוזר לגן
אחרי שבוע שוב סטרפטוקוק
חום, כאבי גרון, אנטביוטיקה.
הוא מחלים ואז...
אמא שלי, אהובתי, מודיעה לנו שהיא נכנסה לבידוד של 10 ימים
ולסיום סיומת, עומר בן הזוג שלי נדבק גם הוא בסטרפטוקוק עם סימפטומים של חום וחולשה
כבר בתחילת חודש תשיעי ( שבוע 36)התחילו אצלי צירונים... ברקסטונים.. ועוד צירונים וכלום
לא התקדם
שבוע 37
שבוע 38
נאדה !
כבר לי
אין לי אויר
אבל ממשיכה כרגיל
מפעילה את העסק, מתקתקת את הבית
הכל כרגיל
שבוע 39
שבוע 40...
וכלום
הולכת לרופא שמעביר אותי לבית החולים אסף הרופא ( החל משבוע 40 עוברת לאחריות בית החולים)
בתוך כל זה המון מחשבות ...
מי ילווה אותי בלידה? עומר עם חום והוא
הרי דולה של החיים!
מי ישמור על אריאלי ויעשה לו הכנה לאחות החדשה?
אמא שלי בבידוד
ומה עם העסק?
מייגוד !
החל משבוע 40 מגיעה לבית החולים לבדיקה כל 3 ימים
אחות, מוניטור, אולטרסאונד, רופא .
בשבוע 40+ 4 אמרה לי הרופאה שצריך להיזהר מהזדקנות שלייה
וכשאגיע בפעם הבאה הרופאים כנראה ימליצו על זרוז
בלידה הקודמת של אריאלי
כשהתחילו להתערב עם זרוז והתערבויות פולשניות הכל הסתבך!
הייתה לידה ארוכה של 26 שעות עם האטות דופק, פעמיים היה צוות מלא שהגיע רגע לפני קיסרי חירום
6 שעות בפתיחה 10
ובסוף הוא יצא
יפה כמו מלאך
בלידה רגילה תודה לאל
אבל המשפט הזה של הרופאה הקפיץ לי את כל הזכרונות הקשים מאותה הלידה
לא רוצה זרוז !
רוצה ללדת הכי טבעי שאפשר
וככה יהיה!
ממלמלת לעצמי ״ תהיה לי לידה קלה״
״תהיה לי לידה קלה״
ביום שישי 25.12.20, בדעה 08:00 בבוקר , הייתי צריכה להגיע לביקורת בבית החולים
הביקורת ההיא שבה ככל הנראה ימליצו לי על זרוז
החלטתי שאני מגיעה לבית החולים ב- 25.12.20 אבל לא לטובת ביקורת
אני מגיעה ללדת !
אני מוכנה
העוברית שלי מוכנה
אמא שלי יצאה מבידוד
עומר מרגיש קצת יותר טוב
וזה הזמן
אני מוכנה!
זה סופי, אני מחכה לפגוש את התינוקת רוצה ומזמינה את הלידה
בואי אלי ❣️
יום לפני השתדלתי להרגע באמבטיה חמה
מנוחה וציפיתי להתעורר באמצע הלילה עם צירים
התעוררתי ביום חמישי באמצע הלילה ..
ללא צירים, ללא כאבים
רק כדי לעשות פיפי
לא האמנתי...
איך זה יכול להיות?
למה הלידה לא מגיעה?
שטפתי פנים
התיישבתי על הספה
והזמנתי אותה לבוא אלי
״בואי אלי
כמו הרוח לגלים
את יפה שאין מילים לדבר
בואי אלי
כמו השקט ללילות
את בכל התפילות שבלב״
שרתי לה
הזמנתי אותה
בואי אלי
בואי אלי ❣️
אחרי חצי שעה התחילו צירים
מייגוד!
אני מדמיינת?
היתכן?
שתיים לפנות בוקר
צירונים שמתחזקים
עוברת לה שעה
הצירים מתחזקים ואיתם הכאב
אני מבינה שאני לא מדמיינת וזה קורה
מדליקה דוד
מעבירה צירים במקלחת
הם מתחזקים
סוחבת
סוחבת
בחמש וחצי אריאל מתעורר
מעירה את עומר
מודיעה לו שזה קורה
הוא קם מהר
מתארגן, מארגן את אריאל
הצירים מתחזקים ממש
כאב שמתחיל להלחיץ אותי
עומר רץ לגן
משאיר את אריאלי
ונוסעים לבית החולים
מגיעה בצרחות למיון נשים
מפנים אותי לחדר
האחות בודקת אותי
בום!
פתיחה 7
את רוצה אפידורל ? היא שואלת
ברור שאני רוצה אפידורל ( צורחת)
אבל מה את אומרת?
היא שואלת את רוצה את האמת?
אני: רק את האמת
היא: את לא תספיקי להנות ממנו
מגיע ציר
נושמת.. נושמת...
צורחת
טוב, אני מחליטה, תעלו אותי לחדר לידה ונראה שם
מגיעה לחדר לידה
פתיחה 9
הכאב הופך להיות נוראי
לא דומה לשום דבר
חזק, עוצמתי
כואב
פתיחה 10
האטות דופק
הקטנה לא יוצאת
קוראת לה
שרה לה
בואי אלי...
כלום
עוד ציר לחץ
עוד כאב שאין לתאר
צורחת
לא מתקדמת ...
שעה שלמה
בצירי לחץ
בלי אפידורל
מתחילה להתעייף ...
האטות דופק
נלחצת
המיילדת מודיעה לי שאם התינוקת לא תצא בקרוב יתחילו להתערב
הכל צף
הלידה של אריאלי
הואקום בסוף
ההחלמה הקשה
אני חייבת לשנות תקליט
המיילדת הולכת להביא עזרה ...
אני מנסה לנוח בין ציר לציר ולאגור כוחות
פתאום נכנסת לחדר מיילדת נוספת
מודיעה לי
את הולכת ללדת עכשיו !
אני מוכנה אמרתי לה
היא מסדרת אותי
אני דוחפת
5 דקות עוברות
והתינוקת בחוץ
3.400 קילו של טוהר
הלב מתרחב
פרי אהבתנו
ברוכה הבאה
אַלְמָה אהובתנו הקטנטנה❣️
